WEBVTT

00:00.351 --> 00:08.622
„אם המקורות המקוריים האלה כבר אינם זמינים, הרי
שבעצם בסופו של דבר מחקר אמיתי נעשה בלתי אפשרי.

00:08.622 --> 00:11.743
אם אין לי עוד ספרים ישנים, אין לי עוד תיקים ישנים.

00:11.743 --> 00:16.380
זה פותח פתח לרווחה בפני מניפולציה.“

00:16.380 --> 00:22.998
אני מברך היום באולפן Kla.TV
היסטוריונית ואנגליסטית עם תואר שני במנהל עסקים.

00:22.998 --> 00:33.375
כמחברת מאמרים מקצועיים רבים וספרי עיון על ההיסטוריה החברתית
והתרבותית, יצא בין היתר בשנת 2024 ספרה „כיבוש העולם הישן והחדש“.

00:33.375 --> 00:36.432
ברוכה הבאה, ד“ר רנאטה רויטר!

00:36.432 --> 00:38.725
כן, תודה על ההזמנה!

00:38.725 --> 00:43.406
כן, נחמד שאת כאן! עם בעלך כבר הייתה
לי ההזדמנות. היום יש לנו נושא היסטורי.

00:43.406 --> 00:54.694
המדע חי הרי מתיעודים, מכתבי יד, מספרים וממקורות אחרים, ובלעדיהם
הרי אין כל אפשרות לעיסוק ביקורתי בהיסטוריה, בנושאים כלשהם.

00:54.694 --> 00:58.292
גברת רויטר, מה מצב הגישה למקורות כאלה?

00:58.292 --> 01:10.678
מקשים על האדם יותר ויותר, במיוחד כאשר הוא
עיתונאי חופשי ועצמאי או היסטוריון או חוקר מכל סוג.

01:10.678 --> 01:16.748
זה מתחיל בדברים פשוטים מאוד, שכן
נדרשות אגרות עבור כל ביקור, למשל בארכיון.

01:16.748 --> 01:28.354
בודקים היטב מי בעצם רוצה משהו שם, וכפי שזה כבר מזה מאות
שנים, גם היום זה לא שונה במאומה: אם האדם הלא נכון שואל על

01:28.354 --> 01:35.023
דברים שלא רוצים לתת לו, אז הם פשוט אינם שם או אינם זמינים.

01:35.023 --> 01:47.015
וכדי לא לעשות את זה אז כל כך בולט בפרטים, יש עכשיו ארכיונים רבים,
שהיו מאוחסנים בערים, לעתים קרובות בבית העירייה או בבניין ישן

01:47.015 --> 01:55.993
כלשהו, גם בטירה ישנה, אותם העבירו עכשיו – לכאורה
למען ביטחונם שלהם, המלאים הישנים הללו של מסמכים

01:55.993 --> 02:01.865
ישנים – למקלטים מרוחקים, לארכיונים, בכל מקום שהוא.

02:01.865 --> 02:08.130
ואז צריך להירשם מראש, שרוצים לראות מסמך זה או אחר.

02:08.130 --> 02:17.887
ואז נוסעים לשם פעם או פעמיים בשבוע, ואז מחזירים אותו,
ואז צריך להיות שוב במקום עצמו, כדי לעיין בנייר הזה.

02:17.887 --> 02:26.464
עבדתי שנים רבות בארכיונים, כדי לכתוב
היסטוריה שטרם נכתבה כך. ותמיד זה היה מייגע.

02:26.464 --> 02:31.225
אבל בתנאים האלה זה כמובן כמעט בלתי אפשרי.

02:31.225 --> 02:42.064
כי כדי לכתוב ספר שאדם חוקר בעצמו, שבו אינו מסתמך סתם על בינה
מלאכותית, קוראים – כן, אני לא יודע – עשרות, מאות, אלפי עמודים.

02:42.064 --> 02:52.836
ואם בהתחלה כלל לא יודעים בדיוק מה לבקש – כי
הקטלוגים של הארכיונים לעתים קרובות מאוד מעורפלים – ואז

02:52.836 --> 02:58.465
צריך לומר בדיוק איזה נייר רוצים, הכל נעשה קשה מאוד.

02:58.465 --> 03:09.827
כי כשמקבלים אותו ומגלים, פותחים – „אה, זה בכלל לא מה שהייתי
צריך, אין בו את מה שעוזר לי“ – אז כל הביקור בארכיון היה לשווא.

03:09.827 --> 03:14.394
ואפשר שוב לחכות לשבוע הבא, עד שיביאו שוב משהו.

03:14.394 --> 03:20.576
אז זו כבר שנים בעיה, והיא מחמירה מאוד.

03:20.576 --> 03:28.290
וזה באמת, כשרוצים לעבוד עם המקורות, לא פשוט.

03:28.290 --> 03:34.661
ואם אומרים, הרי הרבה מזה עבר דיגיטציה,
יתפלאו כמה מעט עבר דיגיטציה, מצד אחד.

03:34.661 --> 03:40.270
וּבִדְבָרִים דִּיגִיטָלִיִּים,
כַּמּוּבָן, תָּמִיד נִשְׁאָר קְצָת סָפֵק:

03:40.270 --> 03:45.317
הַאִם זֶה הָיָה הַכֹּל? חֲסֵרִים שָׁם
עַמּוּדִים? חֲסֵרִים שָׁם חוֹבְרוֹת שְׁלֵמוֹת?

03:45.317 --> 03:51.292
הַאִם זֶה בֶּאֱמֶת מָה שֶׁהָיִיתִי מְנַחֵשׁ תַּחַת הַכּוֹתֶרֶת?

03:51.292 --> 03:56.242
בִּדְבָרִים דִּיגִיטָלִיִּים כָּל כָּךְ קַל
לְהַקְלִיק וְלִמְחֹק אוֹ לְהַעֲלִים מַשֶּׁהוּ.

03:56.242 --> 04:02.765
זֶה מַשֶּׁהוּ אַחֵר לְגַמְרֵי מִלִּפְתֹּחַ
מִסְמָךְ יָשָׁן, תִּיק יָשָׁן מֵהָאַרְכִיב, וְלִקְרֹא

04:02.765 --> 04:08.070
אוֹתוֹ וְלִהְיוֹת עִם הַנְּיָר הַיָּשָׁן בֶּאֱמֶת.

04:08.070 --> 04:09.878
כֵּן, הִזְכַּרְתָּ דִּיגִיטָלִיזַצְיָה.

04:09.878 --> 04:14.368
יֵשׁ כָּעֵת כָּל הַזְּמַן יוֹתֵר וְיוֹתֵר דִּוּוּחִים שֶׁחֶבְרוֹת
בִּינָה מְלָאכוּתִית קוֹנוֹת סְפָרִים יְשָׁנִים,

04:14.368 --> 04:19.553
מְדִיגִיטָלוֹת אוֹתָם, וּמַאֲכִילוֹת בָּהֶם אֶת מוֹדְלֵי
הַשָּׂפָה אוֹ מוֹדְלֵי בִּינָה מְלָאכוּתִית אֲחֵרִים שֶׁלָּהֶן.

04:19.553 --> 04:24.258
אֲבָל בַּסּוֹף זֶה לֹא מוּחְזָר בַּחֲזָרָה, אֶלָּא
הַסְּפָרִים הָאֵלֶּה מֻשְׁמָדִים. מָה דַּעְתְּךָ עַל זֶה?

04:24.258 --> 04:27.122
שַׁעֲרוּרִיָּה. כְּלוֹמַר, הָיִיתִי
בְּהֶלֶם כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת זֶה.

04:27.122 --> 04:36.761
וְעִם הָרֶקַע שֶׁלִּי שֶׁל סָפֵק וּבִקֹּרֶת הַמַּעֲרֶכֶת,
כַּמּוּבָן שֶׁעָלַי לַחְשֹׁד מִיָּד בְּמַשֶּׁהוּ רַע.

04:36.761 --> 04:40.720
הֲרֵי אֵין לְהָבִין מַדּוּעַ אַחֲרֵי
הַסְּרִיקָה הַדְּבָרִים מֻשְׁמָדִים.

04:40.720 --> 04:46.247
אוֹצָרוֹת בָּאַרְכִיבִים
וּבַסִּפְרִיּוֹת נִסְרָקִים מִזֶּה עֲשָׂרוֹת שָׁנִים.

04:46.247 --> 04:53.475
וְעַכְשָׁו לוֹמַר שֶׁאַחַר כָּךְ זֶה
יֻשְׁמַד, אִם כֵּן אֵינִי יָכוֹל לִמְצֹא לָזֶה

04:53.475 --> 04:57.855
הֶסְבֵּר הוֹגֵן שֶׁאֵינוֹ מְנַחֵשׁ מַשֶּׁהוּ רַע.

04:57.855 --> 05:02.209
כִּי הַסְּפָרִים הַיְשָׁנִים הָאֵלֶּה,
שֶׁנִּקְנוּ מֵהָאַנְטִיקְוַרְיָאטִים , לְעִתִּים

05:02.209 --> 05:05.968
קְרוֹבוֹת קַיָּמִים רַק בִּמְעַט עֻתָּקִים בּוֹדְדִים.

05:05.968 --> 05:09.833
וְאִם הֵם יֻשְׁמְדוּ, לֹא יִהְיֶה עוֹד גִּישָׁה אֲלֵיהֶם.

05:09.833 --> 05:18.596
וְזֶה נִשְׁמָע בֶּאֱמֶת כְּמוֹ בְּ„1984“, מָה שֶׁאוֹרְוֶל תֵּאֵר,
שֶׁמְּשַׁנִּים כָּל הַזְּמַן אֶת הַהִיסְטוֹרְיָה בְּדִיעֲבַד

05:18.596 --> 05:23.296
כְּדֵי שֶׁתַּתְאִים לַהוֹוֶה, וְנִיתָן לִשְׁלֹט בֶּעָתִיד.

05:23.296 --> 05:34.475
ובעבודות שלי – גרד ורנטה רויטר שאבו הרבה
מההיסטוריה – ולשם כך צריך הרבה ספרים ישנים.

05:34.475 --> 05:40.536
הרי אנחנו לא הראשונים שמפקפקים, ולא
הראשונים שחושפים טעויות או מטילים ספק בנרטיבים.

05:40.536 --> 05:49.869
ואנחנו תלויים בכך שאנשים אחרים כבר ענו על השאלות
האלה קודם לכן או שהעלו בעצמם רעיונות, ורשמו אותם.

05:49.869 --> 05:58.290
אנחנו צריכים את הספרים שלהם. או שאנחנו פשוט
צריכים את הטקסט המקורי. שייקספיר מתורגם שוב ושוב.

05:58.290 --> 06:02.001
אפשר לעבוד עם הטקסט המודרני, או שבמקרה של התנ"ך מכירים את זה גם.

06:02.001 --> 06:07.513
היא גם מתורגמת מחדש כל הזמן – וכבר יש
שם גרסאות שבהן אלוהים הוא בלשון נקבה.

06:07.513 --> 06:16.217
אז אולי רוצים, כדי להבהיר משהו, לומר משהו כמו, אני רוצה עכשיו
לקרוא את התרגומים המקוריים של לותר או צווינגלי, מה שזה לא יהיה.

06:16.217 --> 06:24.692
כאשר המקורות המקוריים הללו אינם עומדים עוד
לרשות, הרי שלמעשה בסופו של דבר נמנעת מחקר אמיתי.

06:24.692 --> 06:31.200
וזה נכון לא רק לי כהיסטוריונית, זה נכון גם
לכל התחומים האחרים, בין אם אלה עיתונאים או כל

06:31.200 --> 06:35.103
הדיסציפלינות האחרות, בין אם זה רפואה או משפטים.

06:35.103 --> 06:40.330
אדם רוצה בכל זאת להסתכל אחורה
ולהגיד, איך זה התחיל, איך זה היה בעצם אז?

06:40.330 --> 06:50.765
ואם אין לי יותר ספרים ישנים, אין יותר תיקים ישנים – בין אם
הם באמת נעלמו ובין אם הם רק נעולים ונשמרים במקום כלשהו,

06:50.765 --> 06:57.235
אבל אינם נגישים לי יותר כאדם חוקר – זה כבר כמעט אותו הדבר.

06:57.235 --> 07:01.502
וזה פותח פתח לרווחה למניפולציה.

07:01.502 --> 07:06.183
אבל קראת כבר ספרים רבים וגם כתבת עליהם.

07:06.183 --> 07:16.958
האם תוכל אולי לתת לצופים כמה דוגמאות, אחת או שתיים, שבהן
נתקלת בסתירות בין מה שנהוג לחשוב לבין מה שאתה עצמך מצאת?

07:16.958 --> 07:22.076
כן, אם כבר אנחנו בענייני ספרים, אז הדבר
הברור מאליו ביותר הוא אולי הספרייה של אלכסנדריה.

07:22.076 --> 07:26.682
את זה באמת כולם מכירים. אבל עדיין לא מצאו אותה.

07:26.682 --> 07:27.334
איך?

07:27.334 --> 07:33.062
לא נמצא אף ספר אחד שהיה שם.

07:33.062 --> 07:36.996
ולמעשה צריך לומר מגילות. אבל גם מגילות אין.

07:36.996 --> 07:43.799
כלומר, אין אף ספר, אף כתב יד, אף
מגילה, שאפשר לומר שהיו אז שם בספרייה.

07:43.799 --> 07:49.152
אין גם רשימת ספרים, אם לומר כך, איזו רשימת מלאי.

07:49.152 --> 07:55.302
ובאלכסנדריה חופרים. יש שם עיר עתיקה קבורה שנחפרת.

07:55.302 --> 08:00.160
אבל לא מצליחים למצוא את הספרייה, למרות
שבאמת חופרים שם כבר עשרות שנים – למיטב ידיעתי.

08:00.160 --> 08:03.731
ויש שם משהו שמוגדר כמתחם ארמון.

08:03.731 --> 08:06.619
ואומרים שהיא נמצאת במתחם הארמון.

08:06.619 --> 08:12.520
אבל אין שום דבר שהוא איכשהו ספציפי... –
יש יסודות. אבל איזה חדר הוא אז הספרייה?

08:12.520 --> 08:17.671
ואם היא הייתה עצומה כל כך, כפי שלפעמים
מסופר, אז בוודאי היו צריכים להיות איזה עקבות.

08:17.671 --> 08:24.616
וכאן שוב ההבדל. אם קוראים על הספרייה של
אלכסנדריה, יש ספרים שלמים ומאמרים ארוכים.

08:24.616 --> 08:30.907
ושם מתלהבים כמה היא הייתה גדולה,
שהיה שם מעבדה, גן בוטני, גן זואולוגי.

08:30.907 --> 08:35.037
המדענים, הפילוסופים, הם כתבו, הם פרסמו.

08:35.037 --> 08:39.242
ואז אני לא מוצאת אפילו פירור. זה די מבלבל בעיניי.

08:39.242 --> 08:49.624
וההרס הגדול הזה, שבו אז הכל נעלם בלי עקבות,
הידע של העת העתיקה כביכול, גם הוא לגמרי לא ברור.

08:49.624 --> 08:56.577
אז זה מה שהפתיע אותי ביותר. ואז חשבתי, נו, את
זה יודעים. היה איזה מלחמה או שריפה. ואז פשוט...

08:56.577 --> 09:02.164
אז, ההערכות נעות בין מאות שנים זו מזו, מתי היא בעצם נעלמה סופית.

09:02.164 --> 09:10.717
ואם שואלים את עצמם, כן, מי היה מממן או מארגן
פרויקט ענק כזה, איך זה היה קורה? זה היה יקר בטירוף.

09:10.717 --> 09:21.233
ואז יש מהעת העתיקה הסבר פשוט, האנשים האלה, הסופרים או
הספרנים האלה, היו תמיד יורדים לנמל של אלכסנדריה, חיפשו

09:21.233 --> 09:27.816
בספינות והחרימו את הספרים שיכלו להזדקק להם עבור הספרייה.

09:27.816 --> 09:37.222
אז זו אולי גם תאוריה קצת נועזת, איך אפשר לבנות ספרייה לאורך זמן.

09:37.222 --> 09:42.072
אבל מאיפה בכלל מגיע הידע על ספרייה קיימת או לא קיימת?

09:42.072 --> 09:46.108
היא הרי רשומה בין פלאי העולם, אז מישהו ודאי כתב עליה פעם.

09:46.108 --> 09:55.125
נכון, יש סיפורים, יש סיפורים, אבל למרבה הצער, וזה מה שאנחנו עצמנו
היינו צריכים להבין במלוא היקפו רק עכשיו, גם ב"זירת

09:55.125 --> 10:03.365
הפשע של העבר" וגם ב"זירת הפשע של חדר החוקרים",
שאין לנו למעשה כמעט هیچ טקסטים מקוריים מהעת העתיקה.

10:03.365 --> 10:14.635
יש חור עצום בזמן, שבו אין כלום ואנחנו באירופה לא
ידענו על כך שהיו טקסטים עתיקים, כתבים עתיקים וכו'.

10:14.635 --> 10:26.887
ואז נוצרת מעין שרשרת כזו ממנזר אחד, שכאילו העתיקו משהו,
וממנזר אחר, ואיכשהו לפתע – בערך משנת 1200 ואילך, ובתקופה סביב

10:26.887 --> 10:34.858
1400, 1500 – מוצאים המוני טקסטים מהעת העתיקה. לפתע הם שם.

10:34.858 --> 10:46.395
גם קצת מבלבל, לא תמיד לגמרי אמין, במיוחד כשיודעים ש– סופר סתרים
של כמה אפיפיורים, כלומר מזכיר אפיפיורי,

10:46.395 --> 10:57.414
שהתעניין מאוד בנושא הזה, – הוא מצא בחייו כמחצית
מכל הסופרים העתיקים, בדיוק כשהתעורר העניין בכך.

10:57.414 --> 11:06.234
והמדהים הוא שהוא מצא רבים מהטקסטים
הללו במנזרים – לכאורה – מצפון לאלפים.

11:06.234 --> 11:11.512
הרי היית חושב שדבר כזה אפשר למצוא אולי באלכסנדריה...

11:11.512 --> 11:12.270
או באיטליה.

11:12.270 --> 11:16.948
... או בסיציליה. כלומר במנזרים מצפון לאלפים.

11:16.948 --> 11:26.248
אז אלה כבר דברים שמעלים די בעוצמה את המחשבה שהוא כתב
אותם בעצמו או הורה לכתוב אותם – גם הרוויח מכך היטב.

11:26.248 --> 11:32.835
בנו גם ירש אחר כך, מלאי שלם של כתבים
עתיקים, שאותם יכול היה להוציא לאור מאוחר יותר...

11:32.835 --> 11:44.274
אז ייצרו שם לעתיד, – הייתי אומר – ייצרו
לשוק, שהתפתח אז, אפשר היה להרוויח מכך יפה כסף.

11:44.274 --> 11:45.835
להרוויח כסף זה גם נושא.

11:45.835 --> 11:49.982
את עצמך סופרת. יש לך קשרים עם הוצאות לאור.

11:49.982 --> 11:53.637
איך זה נראה שם? את לא בדיוק מייצגת דעות של רוב.

11:53.637 --> 11:55.830
נראה אז כנראה שזה לא כל כך פשוט.

11:55.830 --> 12:05.045
כן. אז זה לא כך רק אצל העיתונאים והבלוגרים, זה
כך גם אצל אנשים כמוני, שלא מייצגים דעת רוב,

12:05.045 --> 12:11.359
שחוקרים באופן פתוח, פתוח לתוצאות ומבוסס ראיות .

12:11.359 --> 12:21.676
וכשאז כמעט בהכרח נעשים ביקורתיים כלפי המערכת, כי הרי מטילים
ספק רב וחייבים להעמיד הרבה בסימן שאלה, אז לא קל לאדם, בפשטות.

12:21.676 --> 12:30.223
הדבר האחד הוא כמובן הדברים הדיגיטליים, שם צריך
כמובן לחשוש שזה פתאום ייעלם. גם אתם בוודאי חוויתם זאת.

12:30.223 --> 12:37.240
יש סרטונים, לפני כמה שנים זה היה נפוץ
מאוד, ומנסים ללחוץ עליהם והמסך נשאר אפור.

12:37.240 --> 12:43.296
או שיש שורות שאי אפשר יותר לראות אותן
או שאינן ניתנות יותר לאיתור וכן הלאה.

12:43.296 --> 12:46.842
אז בכל הנוגע לדברים הדיגיטליים, זה כמובן מאוד קשה.

12:46.842 --> 12:53.462
גם הספרים האלקטרוניים האלה שמורידים, אמנם
משלמים עליהם, אבל לא מחזיקים אותם בבעלות.

12:53.462 --> 13:04.583
בעלי זכויות הספרים האלקטרוניים יכולים בכל עת למחוק את
החשבון הזה, שנבנה ומשולם, או להחליט עליו או לקחת אותו בחזרה.

13:04.583 --> 13:14.360
אז, שלא כמו בספר, אתה לא הופך לבעלים האמיתי, שבו אני יכול לשמור
את הספר גם לעתיד וגם לדור הבא או לתרום אותו או איך שזה לא יהיה.

13:14.360 --> 13:24.653
אז החלטנו שגרד ורנטה רויטר לא מפרסמים דיגיטלית, לא
ספרים אלקטרוניים, אלא אנחנו עושים ספרים על נייר.

13:24.653 --> 13:31.653
וכבר לפני הקורונה הייתה לנו הבעיה הזו, שאם
לא עובדים בדיוק לפי הדעה הרווחת, אלא באמת

13:31.653 --> 13:36.183
עושים מחקר, המוציאים לאור הגדולים דוחים במהירות.

13:36.183 --> 13:40.761
אני חייב לומר, זה תמיד קשה למצוא בית הוצאה לאור גדול לספר.

13:40.761 --> 13:45.080
אז, אין צורך לחשוב על משהו רע מיד.

13:45.080 --> 13:51.065
אבל העניין הוא שאז אתה תלוי במוציאים לאור קטנים.

13:51.065 --> 13:55.115
וההוצאות הקטנות כמובן שוב סובלות מעלויות גבוהות יותר.

13:55.115 --> 13:58.534
אחרי הקורונה הם פתאום לא קיבלו, למשל, נייר.

13:58.534 --> 14:02.539
אז זו הייתה בעיה בהתחלה. איך אני יכול לפרסם ספר מחדש?

14:02.539 --> 14:07.545
המדפסת לא מקבלת נייר, ההוצאה לאור לא יכולה לפרסם אותו.

14:07.545 --> 14:11.180
ואז כמובן הפתרון: כן, משיגים נייר, אבל זה עולה הרבה כסף.

14:11.180 --> 14:15.513
ולמוציא לאור קטן, שמדפיס רק מהדורות
קטנות, אז הכל נעשה הרבה יותר יקר.

14:15.513 --> 14:20.539
אז הספרים הקטנים מהמוציא לאור הקטן יקרים יותר מהייצור ההמוני.

14:20.539 --> 14:23.555
ולמוציאים לאור הגדולים האחרים זה אז הרבה יותר קל.

14:23.555 --> 14:29.133
כי הם לעתים קרובות שותפים לשיתוף פעולה או שייכים למפעל נייר.

14:29.133 --> 14:35.431
כלומר, יש להם גישה נפלאה, הם לא צריכים לדאוג לגבי נייר.

14:35.431 --> 14:44.640
ועכשיו האיחוד האירופי – שתמיד יש לו רעיונות נפלאים
כאלה – הגה את הרעיון שצריך להוכיח מאיפה הנייר מגיע.

14:44.640 --> 14:54.498
כלומר, המוציא לאור אחראי לכך שהנייר שמשתמשים
בו בבית הדפוס – שעליו למעשה אין לו שליטה

14:54.498 --> 15:00.772
אמיתית – שנכרת באופן ידידותי לסביבה ואקולוגי תקין.

15:00.772 --> 15:10.374
לשם כך יש לציין עבור כל דף נייר היכן
נכרת העץ respective עם קואורדינטות GPS.

15:10.374 --> 15:17.721
וניתן לתאר לעצמנו שבתי הדפוס האלה או קודם כל מפעלי הנייר, שנמצאים
עוד לפני כן בשרשרת, הם לעתים קרובות תאגידים הפועלים ברחבי

15:17.721 --> 15:21.697
אירופה או internationally, הם משיגים את העצים באופן בינלאומי.

15:21.697 --> 15:28.960
ואז מוציא לאור קטן צריך להוכיח
מאיזו פיסת יער מגיע כל חלק של הספר.

15:28.960 --> 15:34.782
אז זה עומס מטורף. העונשים הם הרסניים לקיום, את זה אנחנו מכירים.

15:34.782 --> 15:39.382
אבל זה הרי אבסורד, כי אם אני קונה עכשיו דבש
בלידל, כתוב שם "מארצות האיחוד האירופי ומארצות שאינן

15:39.382 --> 15:41.925
באיחוד האירופי" – כלומר, איפשהו בעולם הזה הוא יוצר.

15:41.925 --> 15:42.605
בדיוק.

15:42.605 --> 15:44.406
ואת זה אני הרי אוכל, ואת הספר אני אפילו לא אוכל.

15:44.406 --> 15:50.430
כן. כן, אבל זה הרי מוצר כל כך מסוכן,
שצריך לעקוב אחריו בדיוק רב מאיפה הנייר מגיע.

15:50.430 --> 15:56.727
וגם שם אפשר כמובן בקלות רבה מאוד להדק שוב את
הבורג ולהגיד: "הם כבר השתמשו בנייר, כשהעץ נכרת

15:56.727 --> 16:00.726
באופן לא חוקי..." – מה כבר יודעים, כשאדם יושב כאן.

16:00.726 --> 16:05.663
ואז זה פשוט כבר לא עובד, אז מנדים
אותך או מקבלים עונש שמשמיד את הקיום.

16:05.663 --> 16:14.376
והכל ממשיך עוד הלאה, מכיוון שהספר הוא דבר
כל כך מסוכן, הוא חייב להיות מושמד כראוי.

16:14.376 --> 16:22.879
גם לכך יש תקנה של האיחוד האירופי, כהוצאה לאור אתה
חייב כעת להוכיח, וזה כמובן כרוך בהרבה יותר

16:22.879 --> 16:28.905
ביורוקרטיה ועלויות עבור הוצאה קטנה מאשר עבור הוצאה ענקית.

16:28.905 --> 16:37.336
אתה חייב להוכיח שהוא נארז כראוי באופן
אקולוגי נכון ואז מושמד באופן אקולוגי נכון.

16:37.336 --> 16:50.238
וזה קשה במיוחד כאשר הוצאה לאור גרמנית, נאמר למשל, שולחת
ספרים לצרפת או לאנגליה או למקום כלשהו, אז הוא חייב לשלם

16:50.238 --> 16:56.663
במדינה הזו לסוכן, שבודק ומאשר במקום שהספר מסומן כראוי.

16:56.663 --> 17:04.737
כלומר, שם חייב להיות כתוב בדיוק מי היצרן, והוא
חייב לערוב בשמו ולשאת באחריות, והסוכן חייב לערוב

17:04.737 --> 17:09.076
ולשאת באחריות שהספר יושמד כראוי בנסיבות העניין.

17:09.076 --> 17:14.109
אף שאדם כמובן ממש לא יכול לבדוק מה לקוח פוטנציאלי עושה עם הספר.

17:14.109 --> 17:21.314
אבל מכיוון שכעת עבור כל מדינה, אם להוצאה קטנה
כזו יש אולי חמש פניות בשנה, נניח שתיים מפריז

17:21.314 --> 17:25.898
ואחת משטוקהולם, אז הוא חייב לשלם בכל מקום לסוכן.

17:25.898 --> 17:32.201
כלומר, הביורוקרטיה גואה ומציפה, וזה חל גם על מוצרים אחרים.

17:32.201 --> 17:47.450
אבל עבורי זה כעת הספר, ונראה לי שזה שוב מכוון די בכיוון
אחר, מאשר רק לדאוג שהכול כאן יתנהל באופן אקולוגי נכון.

17:47.450 --> 17:52.347
וזה שוב משחק לידיהם של התאגידים
והחברות הגדולות והמממנים הפיננסיים.

17:52.347 --> 18:00.428
בדיוק. ואז כמובן אנשים רבים יאמרו, ובכן, אני כבר
לא אפרסם ספר מנייר, אז זה יהיה רק ספר אלקטרוני.

18:00.428 --> 18:07.826
אבל אז יש לי את הספר בזמינות מוחלטת של
ענקיות הטכנולוגיה או איך שלא ירצו לקרוא להן, אלה

18:07.826 --> 18:11.683
שעומדות מאחורי כל המערכות הדיגיטליות האלה.

18:11.683 --> 18:20.345
ובעבר ממש חשבו שהספר מסוכן והציתו אותו,
שרפו אותו על מוקדים, לפעמים יחד עם המחברים.

18:20.345 --> 18:25.385
ועכשיו יש לנו בדיוק את המוקדים הבוערים בעולם הדיגיטלי.

18:25.385 --> 18:38.711
הספרים יכולים להיעלם, הם מוחרמים, וכמובן גם קורה לעתים קרובות
למחבר שהוא נעלם, אם ספר אינו רשום בקטלוג, אז הוא בלתי נראה.

18:38.711 --> 18:46.069
ואז איש לא יכול למצוא אותו ואז איש לא יכול
לקרוא אותו. אפילו אם הספר כעותק מוחשי נמצא אי שם.

18:46.069 --> 18:52.034
ולצערי אני חייב לציין, גרד ורנאטה רויטר אינם רשומים בכל הקטלוגים.

18:52.034 --> 19:00.793
הם אמנם עדיין רשומים בספרייה הלאומית, שם אנחנו תמיד בודקים,
היא מחויבת לעשות זאת, היא עדיין עושה זאת, אבל ספריות

19:00.793 --> 19:06.043
אחרות, ספריות עירוניות, ספריות מדינתיות בהחלט כבר לא עושות זאת.

19:06.043 --> 19:14.791
ראינו גם את מה שהיה פעם מובן מאליו, שספריות מדינתיות שונות
רכשו את ספרי העיון שלנו, שלפעמים ספרייה זו או אחרת אולי לא קולטת

19:14.791 --> 19:19.783
זאת כראוי, אז היא מחזיקה את הספר אולי חצי שנה ואז הוא נעלם.

19:19.783 --> 19:30.340
או שכבר בדקתי בספרייה מדינתית, עד כה, כשאני מזין שם את
שמי או שם ספר, אז מופיע: "כן, לפי הסימן תוכל להזמין אותו."

19:30.340 --> 19:37.859
אלא שמזה זמן מה, כאשר אני רוצה לעיין בקטלוג זה של
הספרייה הלאומית, אני צריך להירשם, כלומר אני צריך

19:37.859 --> 19:42.944
לחשוף שאני מתעניין אולי בספר זה או אחר מסוכן ביותר.

19:42.944 --> 19:54.192
ולגבי שמי, אז קורה לפעמים, לא בכל המקרים,
אבל ראיתי זאת, שבאה שטף של תוצאות, 500 תוצאות.

19:54.192 --> 20:01.633
אולי הספר היחיד שלי שחיפשתי נמצא בתוך
500 התוצאות האלה, אבל מי כבר עובר על כולן?

20:01.633 --> 20:10.277
אז אולי זה נעשה רק באופן לא רשמי, אבל זה נעשה
בלתי אפשרי למצוא את הספר שלי או להזמין את הספר שלי.

20:10.277 --> 20:19.658
ולצער遗憾, יש לומר, גם הספריות משתפות
פעולה בכך, כלומר הספרנים וגם חנויות הספרים.

20:19.658 --> 20:27.810
אפשר היה לחשוב שחנויות הספרים עומדות לצד
הסופרים, הרי הן רוצות למכור ספרים, כך אפשר היה לחשוב.

20:27.810 --> 20:39.240
אבל לצערי כבר קיבלתי תגובות מקוראים, ששמעו מסיבה כלשהי, בהרצאה או
בכל דבר אחר, על ספרים של גרד ורנטה רויטר, ואז הולכים לחנות הספרים

20:39.240 --> 20:48.664
של אמונם, כביכול, וחוזרים, אני שומע זאת במקרים בודדים
– כמובן לא לעתים קרובות – אבל שהם אומרים בחנות הספרים,

20:48.664 --> 20:53.776
הספר אינו קיים או הספר אינו ניתן להזמנה, וזה לא נכון.

20:53.776 --> 21:00.669
הספרים ניתנים להזמנה, ההוצאה שלנו
מאוד דואגת לכך, היא מדפיסה שוב ושוב.

21:00.669 --> 21:07.122
אז הספרים קיימים, אבל לעתים מתנהגים כאילו הם לא קיימים.

21:07.122 --> 21:13.293
ועוד דבר קטן אחר, שאני רוצה להזכיר בהקשר של דיגיטלי.

21:13.293 --> 21:19.338
VG WORT – אני לא יודע אם כבר שמעתם על זה, זה
ארגון שאמור לייצג את זכויות המחברים, בערך כמו GEMA

21:19.338 --> 21:22.816
, שאותה אולי מכירים יותר בקשר ליצירות מוזיקליות.

21:22.816 --> 21:32.925
אז, VG WORT מתכננת, אני חושב, כבר שנתיים להנהיג כלל חדש, שאפשר
עדיין להתנגד לו, אבל כמה זמן זה יחזיק, אני לא יודע. אני התנגדתי.

21:32.925 --> 21:50.755
הכלל החדש הוא כדלקמן: כל הספרים שמחבר מוציא לאור בגרמניה, כל
היצירות, ושמדווחים ל-VG WORT, יכולים להיות נסרקים אוטומטית.

21:50.755 --> 22:04.561
הטקסטים הנסרקים יכולים לשמש את הבינה המלאכותית בכל עת ובכל צורה,
והחומר הנסרק, הטקסטים – כלומר הקניין הרוחני שלי, טקסטים, עובדות,

22:04.561 --> 22:16.869
מידע, שעליהם עבדתי שבועות וחודשים, ואז עבדתי שוב כדי לכתוב אותם
יפה או כך שקורא ירצה לקרוא אותם – הטקסטים האלה פשוט

22:16.869 --> 22:30.060
נספגים על ידי הבינה המלאכותית ויכולים, ועכשיו זה בא,
להימסר לצדדים שלישיים – ובשביל זה היא „פטורה מאחריות“.

22:30.060 --> 22:40.590
באופן עקרוני זה אומר שכל מי שיש לו גישה דרך הבינה
המלאכותית הזו יכול להעתיק את הטקסטים שלי, להוציא אותם לאור בשמו

22:40.590 --> 22:46.084
או לעשות איתם מה שהוא רוצה, ואני לא יכול לעשות דבר נגד זה.

22:46.084 --> 22:54.334
כי ראשית, פטור מאחריות – הצדדים השלישיים,
כמו תמיד, שמתעסקים שם עם הקניין הרוחני שלי…

22:54.334 --> 23:05.669
והדבר הנורא הוא שהכל נתמך ונושא באחריות על ידי VG WORT, ארגון
שאני, אגב, חייב לשלם לו כסף, ושהיה אמור לייצג את האינטרסים שלי.

23:05.669 --> 23:17.990
כפי שנאמר, כרגע עדיין אפשר להתנגד, אבל כבר שמעתי שהמחברים לוקחים
את זה בקלות רבה מדי ולא ממש מצליחים לדמיין את זה, אבל כשזה יקרה

23:17.990 --> 23:29.830
בהמונים והרי זה ממשיך מדי יום עם ענקיות הטכנולוגיה והעולם
הממוחשב, אני בעצם כבר לא יודע, כן, בעצם אי אפשר להתמודד עם הספרים

23:29.830 --> 23:40.419
הזולים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית, שהם אז בדיוק טובים
באותה מידה כמו העבודה המדעית או העיתונאית או ההיסטורית,

23:40.419 --> 23:47.283
כביכול, שנעשתה בעמל רב, שנחקרה בעצמך, או איך שרוצים לראות את זה.

23:47.283 --> 23:49.830
כן, זה ממש מטורף.

23:49.830 --> 23:59.123
במאמר אחד גם דיברתם, זה ממשיך עוד קצת, על "צנזורה עצמית", שאתם
בכלל יכולים להגיע למוציאים לאור, שאתם בכלל יכולים לפרסם ספרים.

23:59.123 --> 24:06.540
קראתם לזה "טכניקות עדינות של ביקורת
סמויה", והשאלה שלי: למה זה בכלל נחוץ?

24:06.540 --> 24:09.196
אנחנו חיים בחברה חופשית, כביכול.

24:09.196 --> 24:12.897
זה גם כן אחד מהאגדות שאנחנו לאט לאט צריכים להתגבר עליהן.

24:12.897 --> 24:22.548
גם אני חוויתי את כל הזעזועים האלה בשנים האחרונות, במיוחד כמובן
בחמש, שש השנים האחרונות, כשאדם רואה סביבו הכל קורס,

24:22.548 --> 24:31.631
כשהאמין שאלה הם עמודי התווך של החברה שלנו, שהבחירות
אינן מזויפות, שיש לנו חופש דיבור, חופש מדעי, חופש דעה.

24:31.631 --> 24:41.380
אבל אנחנו רואים בכל פינה וקצה, מסובבים את זה. וזה כבר
לא כמו שלפני עשר או עשרים שנה ציפינו לכך כמובן מאליו.

24:41.380 --> 24:52.125
ואם בכלל עוד רוצים לעבוד כעיתונאי עצמאי, כחוקר חופשי או מה שזה לא
יהיה, הרי שבסופו של דבר, כבר סיפרתי בעצם מספיק

24:52.125 --> 25:03.538
דוגמאות, בכל מקום מנסים לבלום, לשלוט, להפעיל צנזורה, עד
שאדם בסופו של דבר מפעיל צנזורה על עצמו, זה ברור לחלוטין.

25:03.538 --> 25:09.083
אדם כבר שוקל, האם אני בכלל עוד יכול לעסוק בנושא כזה?

25:09.083 --> 25:14.781
או שאדם שוקל, האם אני יכול לומר בגלוי את כל מה שמצאתי בכך?

25:14.781 --> 25:23.067
אז אני רק אזכיר את נושא החיסונים. שם
הרי, מכל הצדדים הרי הגדרות הוגבהו.

25:23.067 --> 25:26.236
וצריך לשקול אילו כותרות להביא.

25:26.236 --> 25:31.514
וכמובן אי אפשר גם להכניס את ההוצאה
לאור לצרה או את ההוצאה לאור עצמה.

25:31.514 --> 25:33.941
קצת זהירות עם מה שעושים.

25:33.941 --> 25:38.542
אז זה, מכל הצדדים זה נעשה קשה יותר ויותר.

25:38.542 --> 25:44.284
והמכשולים נעשים גבוהים יותר. אבל
אנחנו חייבים כמובן להישאר עם האמת.

25:44.284 --> 25:48.903
אנחנו חייבים לחפש את האמת. הם עושים זאת, אנחנו עושים זאת.

25:48.903 --> 25:59.349
ואני חושב, ככל שיותר אנשים עוד מעזים להצביע על כך,
על הפער הזה בין החופש הנטען לבין שאריות החופש

25:59.349 --> 26:05.601
בפועל ובין טירוף השליטה שמקיף אותנו, כך יש יותר תודעה.

26:05.601 --> 26:08.278
והתודעה היא הבסיס של הכל.

26:08.278 --> 26:19.490
ואי אפשר בעולם של שקרים לחיות באמת בשקט
עם מצפון נקי או אפילו רק עם תקווה לעתיד.

26:19.490 --> 26:30.081
כי חיים שמוקפים ומרוצפים בשקרים, לא יכולים באמת
להיות חיים מוצלחים. את זה אני לא יכול לתאר לעצמי.

26:30.081 --> 26:34.710
הרי יש גם את העניין הזה, אין חיים נכונים בתוך הלא-נכון.

26:34.710 --> 26:40.750
וגם אם אדם לא בטוח שהוא חודר עם מה
שהוא עושה, הוא בכל זאת חייב לנסות.

26:40.750 --> 26:52.065
ואנחנו עכשיו, גרד ורנאטה רויטר, עומדים עבור הספק הנצחי, שאדם פשוט
מטיל ספק וגם מביע את הספק הזה ואז אומר: "אז, זה נראה לי בכל

26:52.065 --> 27:04.296
זאת כאגדה, מה שמספרים לי, לא מתאים לניסיון העולם שלי,
לניסיון החיים שלי או למה שאני בעצם חוקר, למה שאני מוצא כתוצאות."

27:04.296 --> 27:14.065
ואני יכול לעשות זאת רק, אתם עושים זאת ואני יכול רק לקרוא לכל
אחד אחר, לא לפחד מוקדם מדי, יותר מדי, כי מי שמטיל ספק, זה היה

27:14.065 --> 27:20.014
הרי הספר האחרון והחדש ביותר של כולנו: "מי שמטיל ספק, כבר ניצח".

27:20.014 --> 27:27.136
כי כל ספק פותח דלת. ברגע שאני מטיל ספק במשהו, אני רואה שני דברים.

27:27.136 --> 27:35.082
אני רואה את מה שנאמר באופן רשמי או את מה
שתמיד האמנתי בו, ועם הספק אני רואה חלופה.

27:35.082 --> 27:44.467
זה מפחיד אנשים רבים, זה מכניס בהם פחד, כי זה לוקח מהם
ביטחון וודאות, אבל זה גם פותח דלת. יש לי שתי אפשרויות.

27:44.467 --> 27:57.127
אני יכול להחליט על אחת מהן או שאני רואה איפשהו פשרה באמצע, אבל
אני חושב שצריך לראות את פתיחת הדלת הזו על ידי הספק – לא רק

27:57.127 --> 28:10.698
כמשהו שמערער את הביטחון שלי ומכניס בי פחד, אלא כמשהו שמשחרר אותי
מעומסים, משקרים ומאי-אמיתות ומכל מה שדחפו לי, שאני אשתחרר מזה.

28:10.698 --> 28:19.499
וכל ספק הוא צעד לשחרור, אם רוצים לתלות את זה בגדול, לאמת.

28:19.499 --> 28:28.981
וזה יכול להיות בהרבה דברים קטנים, דברים יומיומיים
קטנים מאוד, אבל פשוט לומר, את זה אני לא מאמין

28:28.981 --> 28:35.570
עכשיו, את זה אני לא עושה סתם כך, על זה אני קודם כל חושב.

28:35.570 --> 28:40.703
אז זה באמת פותח עולם חדש לגמרי.

28:40.703 --> 28:45.930
הצהרה מעניינת, כן. הרי דיברתם גם על ההשמדה הזו של ספרים.

28:45.930 --> 28:49.530
האם יש לכם עוד רמז לצופים?

28:49.530 --> 28:53.274
כמעט לאף אחד לא יהיה הכסף להקים ספרייה משלו.

28:53.274 --> 29:04.223
הם אומרים שהדיגיטלי אינו בטוח, שאין באמת בעלות עליו, מה שאכן
תואם את כל האג'נדה הזו של ה-WEF, שלא צריך להיות בעלים של דבר.

29:04.223 --> 29:08.040
מה אפשר לעשות? כיצד אפשר לשמר ידע לדור הבא?

29:08.040 --> 29:19.865
כן. היה פעם הסרט הזה, "פרנהייט 451" , שבו אנשים
למדו ספרים בעל פה, כי השלטונות השמידו את הספרים.

29:19.865 --> 29:22.203
זו הייתה מדינה שלא רצתה לראות ספרים יותר.

29:22.203 --> 29:28.366
ואז כמה אנשים אמרו, אבל עלינו להציל את
הספרים לדורות הבאים, ולמדו אותם בעל פה.

29:28.366 --> 29:33.136
זו אוטופיה מאוד קיצונית. אני לא אומרת זאת כך.

29:33.136 --> 29:39.727
אבל קודם כל, כמובן, כבר עוזר
כשמדברים עם אחרים על ספרים שקראת בעצמך.

29:39.727 --> 29:46.936
ואז המחשבה לפחות, זה לא חייב להיות מילה במילה, אבל
המחשבה, הרעיון, המהות הבסיסית של הספר הזה, של

29:46.936 --> 29:51.403
הסופר הזה, מועברים הלאה. אז אני חושבת שזה חשוב מאוד.

29:51.403 --> 29:57.662
לקרוא ספרים בעצמך, אפשר עדיין להשיג אותם חלקית גם מספריות או גם
בחנויות ספרים, או מה שתמיד אפשר לעשות אם

29:57.662 --> 30:03.345
רוצים לחסוך כסף – גם אנחנו עושים זאת, כי אנחנו
צריכים כל כך הרבה ספרים – לקנות ספרים משומשים.

30:03.345 --> 30:07.490
יש חברות שעושות זאת, מציעות ספרים משומשים במחיר זול.

30:07.490 --> 30:13.010
זה עדיין אפשרי. לקנות, כן, אני חייבת
לומר משהו: לקנות ולשמור את היפה מכל.

30:13.010 --> 30:19.803
אז זו בוודאי דרך חשובה. או גם להעלות משהו על הכתב ולתייק אותו.

30:19.803 --> 30:23.438
הרי גם לא זוכרים הכול, במיוחד כשמתבגרים, שוכחים יותר ויותר.

30:23.438 --> 30:30.687
וזה גם די מעניין, הרי לא חייבים לשמור את כל
הספרים – פעם עשו זאת לעתים קרובות מאוד –

30:30.687 --> 30:34.263
סימנו בעט, רשמו לעצמם את זה, ואז שמרו רק את זה.

30:34.263 --> 30:45.115
ואז כמובן אני רשאי להמליץ על המערכת שלך ב-Kla.TV, שבה פשוט
אומרים, שעלינו לשמור את זה באופן מבוזר איכשהו, כדי שזה לא יאבד.

30:45.115 --> 30:52.195
וכל מי שיש לו, אוי, אני לא יודע, רק חמישה ספרים
בבית, הרי הוא לא חייב שיהיו לו 5,000, הרי הוא כבר תרם

30:52.195 --> 30:55.622
את חלקו, אם ל-80 מיליון אנשים יש חמישה ספרים כל אחד.

30:55.622 --> 30:58.823
צריך לחשוב בגדול ולהתחיל בקטן, ואז זה כבר יסתדר.

30:58.823 --> 31:00.120
הצהרה טובה מאוד.

31:00.120 --> 31:03.679
תודה רבה, ד"ר רנאטה רויטר, על הראיון המעניין הזה.

31:03.679 --> 31:05.958
אני מודה לך.

31:09.794 --> 31:17.913
אוקראינה, רוסיה, ישראל, עזה, ארה"ב,
איראן – האם אנחנו על סף מלחמת העולם השלישית?

31:17.913 --> 31:23.381
במלחמה, הראשון שמת הוא האמת, ואיתה גם כתיבת ההיסטוריה האמיתית.

31:23.381 --> 31:34.261
בזמן שממשלות אירופה משקיעות ללא הגבלה בנשק ובחימוש, חשפה Kla.TV
ביותר מ-25,000 שידורים את מניעי המלחמה ואת שיטותיהם הנבזיות.

31:34.261 --> 31:39.041
אבטח היסטוריוגרפיה אמיתית, לפני שהיא תזויף שוב.

31:39.041 --> 31:45.611
איך? לחץ עכשיו על הקישור בתיאור הווידאו: www.kla.tv/2plus.

31:45.611 --> 31:51.393
והבטח לעצמך את ארכיון ההיסטוריה
בחינם בשווי עבודה של מיליארד פרנקים.

31:51.393 --> 32:00.876
מלא עכשיו את הטופס ותקבל במתנה דיסק קשיח
חינם בלעדי ישירות מידי עובד Kla.TV האזורי שלך.

32:00.876 --> 32:12.994
באמת בחינם? לחלוטין. המחיר היחיד הוא שאתה תומך בהעתקת הארכיון
ההיסטורי הייחודי הזה ומעביר אותו בחינם לשני אנשי קשר נוספים.

32:12.994 --> 32:15.140
הצילו איתנו את העולם הזה.